בדיחות לא טובות יושבות על מצפוני
אם זה החוק החברתי
או פשוט הנגיעה הצורכת
נוגעת בדרך שצריך אותי המשך קריאה »
איך אני סופר שוב את הכסף,
מחפש מאחורי זה, משהו לשרוף.
בעיניים בטוח לי השמש,
והארץ ממשיכה לבעור.
המשך קריאה »
אני קורא כל יום עוד דף שאומר שמספיק עם השטויות,
אני לא רוצה כל כך להפסיק אבל זה מה שאני צריך לעשות,
זה קשה זה כואב, זה לא אני, אני חושב,
מה לעשות עכשיו זה ככה הדברים אולי לא סגורים. המשך קריאה »
בלי קריאת חובה
בלי עקרונות משומשים
רק כתיבה נטו
נגיעת ילדות לשם חוקיות
אחריות נגיעת מבחן
וצורך בלהביט בעבר ולשנן אותו
שם רחוק אני יודע שאולי אני אגיע
פה קרוב הכול לא טוב
אולי זאת השגרה
אולי זאת ההתחלה
שהביאה אותי למצב הזה המשך קריאה »
אולי מה שרואים הוא בעצם האמת שקיימת
אבל מה שקורה בראש
קורה רק אצלי
ומה שקורה בעולם
אולי מנצל את ההזדמנות
שהעוף פצוע
ואז הוא עט עליו כמו חיה טורפת
המשך קריאה »
שם רחוק אני יודע שאולי אני אגיע
פה קרוב הכול לא טוב
אולי זאת השגרה
אולי זאת ההתחלה
שהביאה אותי למצב הזה
שאני כבר לא מרגיש את השוני
ולא יודע כבר מה בעייתי ומה לא
המשך קריאה »
הַצִּפָּרְנַיִים שֶׁל אִמָּא / מוטי לקסמן
הַחַיִּים הִצְלִיפוּ בָּךְ, הִיכּוּ בָּךְ.
וְאַתְּ
קַמְתְּ וְעָמַדְתְּ וְהִמְשַּׁכְתְּ לְלֹא הֶרֶף…
וּבְצִפָּרְנַיִּיך גֵּרַדְתְּ מִן הָעוֹלָם מְעַט שְׁיָרֵי מְצִיאוּת
לַחַיִּים,
שֶׁלִּי.
הַיּוֹם, בַּמּוֹסָד.
לְלֹא דִּיבּוּר, עִם יָד גְּרוּמָה וְשׁוֹתֶקֶת
נְתוּנָה לְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים.
הָרֹאשׁ עֲדַיִן זָקוּף,
הַמַּבָּט יָשָׁר, תָּכוֹל
חוֹדֵר עָמֹק
לִמְצִיאוּת רְחוֹקָה
בָּהּ הַגּוּף הַמּוּתָּשׁ וְהַדּוֶה הַזֶּה
אֵינוֹ כָּלוּא בְּכִיסֵא גַּלְגָּלִים…
וַאֲנִי, מִפַּעַם לְפַעַם,
קוֹצֵץ
אֶת צִפָּרְנַיִּיך,
צִיפּוֹרן אַחַר צִיפּוֹרֶן
שֶׁלָּךְ,
אִמָּא, שֶׁלִּי.
שלוש-עשרה מלים לפתיחה (תאריך טקס ההשקה):
"הספר שלנו בא מאהבה.
מאהבתנו לכתיבה,
מאהבתנו ליעל,
ומאהבתנו והערכתנו האחד אל השני."
ובדומה לדברים טובים אחרים שבאים מאהבה, גם המסע אל הספר שלנו, שתחילתו בזריעת הרעיון וסיומו בלידה, נמשך כתשעה חודשים. ועל המסע הזה אספר כאן.
הכל התחיל כשאמרתי לעמיתיי בהיסוס, בהפסקה של סדנאת הכתיבה היוצרת: "יש לי רעיון. מה דעתכם שנוציא ספר משותף?"
להיות עץ זית בהר הזיתים,
זה להיות עד
לצבאות גם מצביאים:
נְבֻכַדְנֶאצַּר, טיטוס,
ריצארד לב הארי, צלאח א-דין,
ועד רבים אחרים, עם כלי משחית נוראים.
ולספוג מהם סימנים, גם סדקים. המשך קריאה »