בכתיבה היצירתית גלומות אפשרויות רבות שיכולות לשרת צוותים של חברות. הכתיבה מאפשרת מרחב פנימי וקבוצתי בו זמנית, מאפשרת לקול אותנטי להופיע וללוות אותנו בדרכנו. יצירתיות היא לא רק כתיבה, היא דרך חיים ופתיחתה פותחת בפנינו אינסוף שערים. הסדנאות מיועדות ומכוונות לכל אחד ולא רק לבעלי ניסיון בכתיבה. סדנאות מיוחדות מועברות לכותבים מנוסים. הסדנאות מגוונות, מותאמות לצרכים הספציפיים של המשתתפים. וכוללות תרגילי דינמיקה קבוצתית. להלן מספר אלמנטים שמחזקת הסדנה דרך המילים הכתובות.

אותנטיות

הכתיבה מאפשרת מפגש ישיר ומיידי לעצמנו. בלי מנגנוני הגנה, בלי ניסיון להיות משהו אחר. הקול הפנימי שעולה מפתיע לעיתים ומחבר אותנו לאמת פנימית. זהו כלי שיכול לעזור לנו ביצירת קשר עם עצמנו, בקבלת החלטות וכן בתקשורת עם אחרים.

יצירתיות
יצירתיות אינה קשורה דווקא לכתיבה וגם למרות המקובל, לא דווקא לאמנות. יצירתיות היא הדרך שבה אנחנו בוחרים את צעדינו בעולם. האם אנו בוחרים את הצעדים שלי רק לפי מה שמונח לנו מול העיניים או האם יש תמיד אינסוף אפשרויות? כשאנו לומדים לפקוח את עינינו למציאות, אנחנו מגלים את מירב האפשרויות שלנו בתוכה. לפתע הכול לא מתנהל מעצמו, אנחנו יוצרים את ההתנהלות שלנו. יצירתיות היא דרך להתמלא. היא מרפאת, היא משנה חיים. דרך הכתיבה אנחנו לומדים ליצור את הסיפור שלנו, לשבור את התפיסה האוטומטית את החיים ולהיפתח לחדש. כך אנחנו מגלים – האפשרויות שלנו הן אינסופיות.

משחק
לפעמים אנחנו שוכחים את אלמנט ההנאה שבחיים, את מרב האפשרויות. אנחנו לכודים בתוך החיים שלנו, הסיפור שלנו, במה שמטריד עכשיו, אנחנו לוקחים את הכול כל כך ברצינות. ואז אנחנו מצטמצמים. אנו שקועים בדילמה מתוך מקום מצומצם וכך לכודים בה ולא יכולים לצאת. דרך הכתיבה אנחנו לומדים לשחק עם החיים שלנו. אנחנו שבים להיות ילדים, ליצור, לשתול גם בתוך המציאות דמיון וכך להרחיב את תפיסת המציאות שלנו. כשהמציאות והדמיון מתערבבים, התמונה שלנו מתרחבת. ואנחנו נהנים ומתמלאים.

פתיחת חסמים
הרבה מאתנו מהלכים עם קולות – 'אני לא אצליח', 'בזה אני לא טוב'. אנחנו מאמינים שהקולות האלה אמתיים ובגלל זה נמנעים מלהגיע למקומות מסוימים, לנסות דברים חדשים. 'אני מבוגר מדיי,' יאמר קול אחד. 'אני צעיר מדיי, אין לי מספיק ניסיון', יאמר קול אחר. ובאופן מפתיע, נאמין לשניהם.
כשחוצים את הקולות האלה לומדים שהם בסך הכול התניות שרכשנו במהלך החיים. כשאנחנו חוצים את הקולות אנחנו מגלים עוד אפשרויות ונפתחים לחלקים נוספים בתוכנו. אז

אנחנו מסוגלים ללכת בדרכים חדשות, להרחיב את הצעדים שלנו ולעמוד מול העולם במקום חדש.
אותם הקולות מלווים גם את הכתיבה. 'זה גדול עליי'. אנחנו אומרים. 'אני לא יכול'. יגיד קול אחר. 'זה רק לאנשים מאד מסוימים…" במהלך המפגש נפגוש במחסומים, נמשיך ונגלה מה נמצא מבעד להם.

גיבוש
דרך הכתיבה והסיפורים שלנו אנו מגלים מכנה משותף. מילים יוצאות מתוכנו ונוגעות בפשטות ובלי מאמץ במקומות עמוקים. כך אנחנו זוכים לפגוש צד נוסף אחד בשני. הכתיבה יוצרת חשיפה ומפגש שלא מתאפשר בשיחות היומיום. כבר בכתיבה האינטואיטיבית, ברובד הלא מבוקר, מתגלות הפתעות ורבדים חדשים. מפגש ממקום אותנטי מחזק את האינטימיות בין המשתתפים.
כל אחד מחליט בעצמו איך וכיצד להיחשף. בזמן הכתיבה, כל אחד במרחב אישי. ואחר כך, מי שמחליט יכול לבחור לא להקריא את מה שכתב וכך כל אחד נחשף לפי רצונו ויכולותיו. המפגש דרך הסיפורים אחד של השני מהווה נגיעה מאד עמוקה והבנת הדמיון העמוק בין כולנו.

ביטוי אישי
חלקנו שומרים הרבה בבטן, לא אומרים את מה שנמצא בפנים. לא נעים לנו, אולי זה לא במקום. אולי אם נגיד את מה שאנחנו מרגישים, העולם יתפוצץ. וזה מכאיב לנו כבר לשמור. הכתיבה מהווה מרחב בטוח שלתוכו ניתן להעלות תכנים, חוויות. הכתיבה מאפשרת מצד אחד להיות בפנים וכך להרגיש בנוח ובטוחים ומצד שני, עצם ההקראה מאפשרת לשתף ולגלות את האוניברסאליות של הסיפורים. כשמפנים מקום בבטן, נוצר מקום לאפשרויות חדשות.

ובכלל
חוויית היצירה גורמת להביט במציאות בצורה אחרת, לשים לב למה שנמצא בתוכנו וסביבנו. כשפוקחים אחרת את העיניים, החיים משתנים. פעמים רבות התכנים שיוצאים מפתיעים גם את המשתתפים עצמם. כשאני מתרוקנת מהתניות, מסיפורים ישנים, ממה שאי אפשר, נותר בתוכי חלל חדש ליצירה, לעבודה. ואני רעננה, שמחה, חדשה וקמה בבוקר אחרת.