מילים מהודו

מה את רוצה

את חמה אבל גם קר לך

אין פה ביטחון

המאוורר מבלבל אותך

השקט מפחיד אותך כמה לכלוך

הוא עוד לא חזר

עוד לא חמש וחצי מה את דואגת

זה כמו הזמן ברכבת ואיך שהוא עובר לאט

אבל כל הזמן הוא עובר

השקית הרגיעה אותך

זה שיש לך שקית

זה כמו שאת מכירה

נמאס לך לא להכיר ושלא מבינים אותך

ומה פתאום את כותבת שיר

זה לא שיר

זה גם לא סיפור

רק בזבוז של שורות לא גמורות

 

אפילו בא לו אורח לא מוכר

לפחות זה אורח

אבל לא רצית שיתארח

רצית שילך

תנסי לצאת מהרגע

להסתכל בגדול

הרגע יעבור

אתם ביחד

זה לא רק את והמאוורר

והחדר הזה עם החלון שפונה לקיר

ומוציא אור מזוייף

בכלל את עייפה

אבל מה עם הבטן

אולי שיחזור

מה את דואגת

תדאגי לעצמך ברגע הזה

מה נשמע

עייפה תשושה קצת כבד לי הראש

חרדה מהחרדה

מהחולשה

ממה שלא ידוע

מריח לא מוכר

ושירותים ברחוב

וג'יפה ושחור

ומעצמי לבד

מזה שהכול יתהפך

שדופקים לי על הראש

שהקרקע לא תברח

ושיפלשו למרחב שלי.

רוצה פינה מוגנת

שפתיים לא יבשות

מרעב ומאוכל שלא יכול להשביע

מהמפית הצהובה

והריח של השקית הנדחפת עם הציפורניים הארוכות

מהגרביים עם החור של איש העסקים

מאלה שלא דוברים אנגלית

מהמוני המוסלמים היום במסגד

מהצפיפות

שלא יגעו

מהמים המינרלים

מהפיפי

2 תגובות

  1. רונית כותב:

    יעל,
    רק עכשיו קראתי, בנשימה אחת, את כל מה שהעלית פה לאתר.
    כל כך התרגשתי מהפתיחות ומהחשיפה, מהרגישות לניואנסים ופרטי-פרטים קטנים.
    וכל כך נהניתי מהסיפורים, ומאיך שבחרת להניח את המילים על הדף, וממה שכל זה עשה לי.
    לראשונה מזה הרבה זמן, ממש מתחשק לי לכתוב משהו (-:
    תודה רבה לך על כל מה שאת

  2. יעל כותב:

    פשוט תודה

הוסף תגובה