חוֹף יָם. חוֹל. אֲנָשִׁים. אֲנִי.

"אֵיךְ שֶׁהַמַּטְקוֹת מַרְגִּיזוֹת, אֲנָשִׁים כָּל כָּךְ לֹא מִתְחַשְּׁבִים"

"אֲנִי לֹא מַאֲמִינָה שֶׁהוּא בָּא אַחֲרֵי אֵיךְ שֶׁהוּא הִתְנַהֵג"

"אֲנָשִׁים הֵם עַם אָטוּם, מַה אֶפְשָׁר לַעֲשׁוֹת?"

"אֵיזֶה מֹתֶק, בּוֹא בֻּבּוֹן, יֵשׁ מַשֶּׁהוּ לָתֵת?"


 

וַאֲנִי יוֹדַעַת שֶׁאֲנִי נִמְצֵאת

ושֶׁרוֹאִים

אֲבָל אֲנִי לֹא רוֹאָה

 

 

הוּא מַבִּיט בִּי בְּמַבָּט שׁוֹאֵל

אֲנִי לֹא שׁוֹאֶלֶת

וְלֹא עוֹנָה

 

 

מְבַקֶּשֶׁת שֶׁיַּשְׁאִירוּ אוֹתִי לְבַד

עִם הַיָּם

הוּא כְּבָר יֵדַע מַה לַעֲשוֹת

 

 

לַעֲצֹם עֵינַיִם

לְרֶגַע אֶחָד

וּבֵינְתַיִם,

נוֹעֶצֶת מַבָּט בְּאַפְאֶחָד

 

 

"אֶת מִי?" אֲנִי שׁוֹאֶלֶת (נִשְׁאַלְתִּי עַל דְּבַר מַה)

לֹא, הֵם לֹא יַבְחִינוּ

"לֹא, לֹא מַכִּירָה".

 

 

  מְ פַ זֶּ רֶ ת                 עֵ י נַ יִ ם

 

בְּיָמִין                              בשְׂמֹאל

 

   בִּדְרוֹם מִזְרָח       בִּדְרוֹם מַעֲרָב

 

 

וְאֵין לִי עוֹד עֵינַיִם

לִרְאוֹת.

 

 

 

חוֹשֶׁשֶׁת

         מֵהַשֶׁמֶשׁ שֶׁלֹא תְּחוֹרֵר

         מֵהָאֹפֶק שֶׁלֹא יַטְמִיעַ

         מֵהַקִּפָּאוֹן שֶׁלֹא יִמְּחָק

         מֵהַתְּנוּעָה שֶׁלֹא תִּבְלָע

         מֵהָאַהֲבָה שֶׁלֹא תָּזוּז

         מֵהַגַּלִּים שֶׁלֹא יְכָסּוּ

         מֵהָרוּח שֶׁלֹא תְּפַזֵּר

 

 

חוֹל.

תגובה אחת

  1. איריס בכר כותב:

    מיוחד יעלי ******

הוסף תגובה